פסק דין
1.לפני תביעה לתשלום דמי תיווך בסך של 33,060 ₪.
2.לטענת התובעת, פנו אליה הנתבעים, באמצעות אחד מסוכניה, מר יואב מטמון (להלן: "מר מטמון") וביקשו לקבל ממנה שירותי תיווך בעת שחיפשו נכס לרכישה. הנתבעת חתמה ביום 5.06.2009 על הסכם תיווך, אשר עותק הימנו סומן "א" וצורף לכתב התביעה (להלן: "הזמנת התיווך"). התובעת טענה, כי באותו יום, הציגו סוכניה בפני הנתבעים, את הבית ברח' הפקאן 8ג' (גוש 16739 חלקה 70 בעפולה - להלן: "הבית"), אשר בבעלות יריב משה (להלן: "יריב"), ואולם הנתבעים חתמו על הסכם מכר עם בעלי הדירה לרכישת הבית בסכום של 1,425,000 ₪ ומסרבים לשלם לתובעת את דמי התיווך בגובה 2% מסכום המכירה הכולל, על פי ההסכם עליו חתמו עימה.
עוד טענה התובעת, כי התקשרותם של הנתבעים עם בעלי הזכויות בנכס, בחוזה לרכישתו, הינה תוצאה של פעולת התיווך שביצעו סוכני התובעת וכפועל יוצא של שירותי התיווך שניתנו על ידה לנתבעים. לטענתה, מאחר והיא "הגורם היעיל" אשר הביא לכריתת עסקת המכר, היא זכאית לתשלום עמלת דמי תיווך בסך של 33,060 ₪.
3.הנתבעים טוענים, כי דין התביעה נגדם להידחות. לטענתם, הבית אותו רכשו לא הוצג לפניהם על ידי מי מסוכני התובעת. הקשר בינם לבין הבעלים והמוכר של הבית, יריב, נוצר ישירות באמצעות אתר האינטרנט יד-2, כעולה אף מתצהירו של יריב, אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה. התובעת לא היתה כלל "הגורם היעיל" של עסקת המכר. סוכני התובעת לא יצרו את הקשר בינם לבין יריב ולא נטלו חלק במו"מ שהתנהל בין הצדדים. משכך, אין הם חבים בתשלום עמלת תיווך בגין עיסקת רכישת הבית. זאת ועוד, תיאור הבית בהזמנת התיווך אינו מקיים את דרישות הדין. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") כלל אינו חתום על הזמנת התיווך; הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") חתמה על טופס ריק של הזמנת התיווך לאחר שנאמר לה, כי יוצגו לפניה נכסים המצויים אצל התובעת בבלעדיות; בהזמנת התיווך אין מופיעים הפרטים המלאים של הבית ושל בעליו, ולכן לא ניתן לזהות לפיהם בצורה מדוייקת את הבית ואת בעליו. משכך, אין התובעת זכאית לדמי תיווך.
גדר המחלוקת
4.אין חולק, כי הנתבעת חתמה על מסמך הנחזה להיות הזמנת שירותי תיווך, במסגרתה התחייבה לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור של 2% מסכומה הכולל של עסקת מכירה על פי ההזמנה.
מבחינה עובדתית נסבה המחלוקת בין הצדדים על השאלה האם הנתבעים הזמינו מהתובעת שירותי תיווך עבור הבית מושא התביעה.
מבחינה משפטית עולות השאלות האם התקיימו דרישות החוק לגבי "הזמנה בכתב", והאם היתה התובעת "הגורם היעיל" בעסקת המכר.
הראיות
5.מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר יצחק אדרי, המנהל והבעלים של התובעת (להלן: "מר אדרי") ושל מר מטמון. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבע, הנתבעת, יריב, הבעלים והמוכר של הבית ושל עו"ד דוד סוסן, מי שטיפל, עבור שני הצדדים, בעיסקת המכירה של הבית (להלן: "עו"ד סוסן"). המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב והתובעת הגישה סיכומי תשובה.
דיון והכרעה
6.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכלל הראיות אשר הונחו לפני, הנני קובע כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן.
7.סעיף 9 (א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים במקרקעין"), קובע, כדלקמן:
"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין מוסיף וקובע, כי:
" (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב."